ההבדל העיקרי הוא בזהות המוסד השיפוטי וההליכים המשפטיים שבו. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בגירושין עצמם (ליהודים), אך יתר העניינים רכוש, משמורת, מזונות ניתנים לדיון גם בבית המשפט לענייני משפחה. הבחירה היכן להגיש עשויה להשפיע על התוצאה.

לא בהכרח. כתובה נדונה רק אם האישה תובעת את סכומה. הסכום הנקוב אינו תמיד משולם במלואו – בתי הדין בוחנים את נסיבות הפירוד, את התנהלות הצדדים, ואת תוקף הכתובה.

לפי הדין הקיים, החובה חלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית ולצרכי הקטינים. מגיל 6 ואילך נעשה איזון בין הכנסות ההורים, ובהתאם לכך נקבע הסכום.

כן. החובה לזון את הילדים אינה תלויה בקשר האישי בין ההורה לילד. עם זאת, היעדר קשר לעיתים נלקח בחשבון בגובה המזונות או בעת דיון באיזון ההוצאות.

בהחלט. מדובר במנגנון חשוב שנועד לאפשר קיום מיידי לקטינים (ולעיתים גם לאישה) עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

משמורת משותפת מתייחסת לזמני השהות של הילדים עם כל הורה. אחריות הורית משותפת קיימת כמעט תמיד קובעת כי שני ההורים שותפים לקבלת החלטות משמעותיות על הילדים, גם אם אינם חולקים זמני שהות שווים.

כן, אם חל שינוי נסיבות מהותי כגון מעבר דירה, שינוי בצרכי הילד, או שינוי במצבו של אחד ההורים ניתן להגיש בקשה לשינוי ההסדר.

לא בהכרח. גם דירה מלפני הנישואין עלולה להיחשב כנכס משותף אם נוצל לגביה מימון משותף, הייתה כוונת שיתוף, או נרשמה ע"ש שני בני הזוג.

זהו מנגנון לחלוקה הוגנת של רכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים לרוב מחולק שווה בשווה, גם אם הנכסים רשומים רק ע"ש אחד מבני הזוג.

כן, כל עוד הוא בגיר, צלול ומבין את משמעות הצוואה. קיימות מספר דרכים לעריכת צוואה: בכתב יד, בפני עדים, צוות שכיב מרע, או בפני רשות. ליווי משפטי מונע סכסוכים עתידיים.

כן. טענות נפוצות הן: חוסר כשירות של המוריש, השפעה בלתי הוגנת, זיוף או פגם בצורת הצוואה. אך בתי המשפט אינם ממהרים לפסול צוואות הנטל להוכיח מוטל על הטוען לפגם.

התנגדות לצוואה מוגשת לאחר שמוגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. את ההתנגדות יש להגיש תוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה על הבקשה, ובאופן מנומק בצירוף תצהיר ואגרה.

העילות המרכזיות הן:

חוסר כשירות של המצווה (למשל בשל מצב רפואי, דמנציה, השפעת תרופות).

השפעה בלתי הוגנת מצד אחד הנהנים או גורם אחר.

זיוף או טעות בצוואה.

פגם צורני – למשל צוואה שנעשית בפני עדים ללא חתימה, או צוואה בפני רשות שלא נעשתה כדין.

בהחלט. תיעוד חזותי או קולי של המצווה בזמן עריכת הצוואה עשוי לשמש ראיה חזקה לכשירותו, לגמירות דעתו ולרצונו האמיתי – או לחלופין, להצביע על השפעה בלתי הוגנת.

בתי המשפט נוטים לכבד את רצון המת, כל עוד לא הוכח אחרת. נטל ההוכחה להוכחת עילת פסלות מוטל על המתנגד, ועליו להציג ראיות ברורות ומהותיות. לכן חשוב לנהל הליך התנגדות באופן מקצועי ומבוסס.

כן. ברגע שמוגשת התנגדות – ההליך עובר לבית המשפט לענייני משפחה, ושם הוא מתנהל ככל תיק משפטי: הגשת כתבי טענות, גילוי מסמכים, דיון הוכחות, ולעיתים גם חקירת עדים.

צו ירושה הוא מסמך רשמי המצהיר מי הם יורשיו של נפטר שנפטר מבלי להותיר אחריו צוואה. את הבקשה לצו מגישים לרשם לענייני ירושה, והוא מהווה אסמכתא חוקית לחלוקת העיזבון לפי חוק.

צו ירושה ניתן כאשר לא קיימת צוואה, והחלוקה נעשית לפי חוק הירושה. צו קיום צוואה ניתן כאשר הנפטר הותיר צוואה – והוא מקיים את הוראותיה.

צוואה הדדית היא צוואה שנערכת על ידי בני זוג תוך הסתמכות הדדית – לרוב הם מורישים זה לזו את כל רכושם, ולאחר מכן לילדים. לצוואה כזו יש תוקף מיוחד, ושינוי חד-צדדי שלה לאחר מות אחד מבני הזוג – מוגבל ודורש עמידה בתנאים.

אם שני בני הזוג עדיין בחיים – ניתן לשנות בהסכמה. לאחר מותו של אחד מהם – שינוי מצד בן הזוג שנותר כרוך בהסתלקות מהירושה או השבה של כל שהועבר לפי הצוואה. החוק קובע מגבלות ברורות בנושא.

הסתלקות היא ויתור של יורש על חלקו בעיזבון. היא נעשית בהצהרה בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, וניתן להסתלק רק לטובת יורשים אחרים לפי הדין או לפי הצוואה – ולא לטובת כל אדם שרירותית.

לא. הסתלקות היא מוחלטת – יורש חייב להחליט אם לקבל את כל חלקו או לוותר עליו במלואו. עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם ניתן להגיע להסכמות חלוקות במסגרת הסכמי חלוקה בין יורשים.

בדרך כלל לא. הסתלקות היא פעולה משפטית מחייבת. רק במקרים חריגים, כמו טעות או הטעיה חמורה, ניתן לבקש ביטול – אך זו דרישה שנבחנת בקפידה.