האם מתנות בין הורים לילדים נחשבות כמתנה או כהלוואה?

במשפט הישראלי, אחת השאלות השכיחות והרגישות בדיני משפחה ודיני ירושה היא: כאשר הורים מעניקים לילדיהם כספים האם מדובר במתנה חד-צדדית, או שמא בהלוואה שניתנה מתוך ציפייה להשבה?

התשובה אינה פשוטה והשלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת, בעיקר במקרים של גירושין, פטירה או סכסוך ירושה. בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע כיצד יש לסווג העברות כספיות מהורים לילדיהם, ומתי ניתן לראות בכספים הללו "מתנה מוחלטת" ומתי דווקא "הלוואה מותנית".

נקודת המוצא: מתנה או הלוואה?

לכאורה, כאשר אדם נותן סכום כסף ללא דרישה מיידית להשבה – מדובר במתנה. אך בתי המשפט קובעים כי אין להניח אוטומטית שמדובר במתנה, גם אם נעשתה במסגרת יחסי משפחה.



בפרט, כאשר מדובר בהורים המעבירים סכומים גבוהים לילדיהם, למשל לצורך רכישת דירה או מיזם עסקי נבדקת כוונת הצדדים: האם הייתה כוונה אמיתית להעניק, או שמא נמסרו הכספים מתוך הנחה שיחזרו ביום מן הימים?

מבחן הכוונה: ראיות, נסיבות והתנהגות הצדדים

הכרעה בשאלה האם מדובר במתנה או הלוואה נעשית באמצעות בחינת מכלול הנסיבות, ובהן:

האם נערך הסכם הלוואה או שטר חוב קיומם של מסמך כתוב, פירוט תנאי השבה, לוח תשלומים או ריבית, מעידים על הלוואה.

מה נאמר בעל פה בין הצדדים עדויות על שיחות, סיכומים, או בקשות להחזיר בעתיד עשויות להכריע.
האם נרשמו הכספים בדוחות כספיים או בהנהלת חשבונות למשל: הורה שמעיד כי רשם את הסכום כהלוואה ביומנו או אצל רואה חשבון.



האם ההורה דרש את החזר הסכום לאחר זמן גם אם לא מיד, התנהגות שמעידה על ציפייה להחזר מחזקת טענת הלוואה.

מה טיב הקשר המשפחתי מערכות יחסים הרמוניות וארוכות עשויות לחזק טענת מתנה; לעומת זאת, נתק, סכסוך או פטירה עשויים להוביל להעלאת טענות הפוכות.

הלכה פסוקה: חזקת מתנה, והדורש להפוך אותה עליו נטל ההוכחה

בתי המשפט חזרו וקבעו כי במקרים של העברת כספים מהורים לילדים קיימת חזקת מתנה. עם זאת, חזקת המתנה אינה מוחלטת והנטל להפריכה חל על ההורים או על עיזבונם.

למשל, בפסקי דין מהשנים האחרונות נקבע כי הורה שהעביר מאות אלפי שקלים לבנו, אך שמר בידיו ראיות להחזר או העיד על כך שביקש שהכסף יוחזר בעתיד הצליח להוכיח שמדובר בהלוואה, גם ללא חוזה חתום.

מאידך, העברת סכומים ללא תיעוד, במסגרת רכישת דירה או מתנה לחתונה, ובלא כל בקשה להחזר נתפסת כמתנה לכל דבר.

מה ניתן לעשות כדי למנוע סכסוכים?

כדי למנוע אי הבנות וסכסוכים עתידיים – מומלץ:

1. לערוך הסכם ברור אם מדובר בהלוואה, יש להחתים את הצדדים על הסכם הלוואה הכולל סכום, מועד החזר, תנאי ריבית וכדומה.

2. לציין בכתב אם מדובר במתנה למשל: מכתב לעניין מתנה לדירה או מכתב לעניין ויתור על החזר.

3. לא להסתמך על "יהיה בסדר" גם בין בני משפחה, ניסוח משפטי מונע פירושים סותרים לאחר זמן.

4. להיוועץ בעורך דין לפני העברת סכומים משמעותיים ובעיקר כאשר ניתנים על רקע רכישת נכסים, קשר זוגי חדש של הילד, או במסגרת שיקולי ירושה עתידיים.