ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה בקביעת מזונות ילדים ומהי הסמכות

אחד התחומים הרגישים והמהותיים ביותר בדיני המשפחה הוא תחום מזונות הילדים. במקרים רבים ההורים אינם מסכימים על הסכום שיש לשלם עבור צורכיהם של הקטינים, ובמקרים כאלה יש לפנות לערכאה משפטית מוסמכת.

אבל כאן עולה שאלה חשובה: היכן יש להגיש את התביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

והאם יש הבדל בפסיקה?

התשובה היא כן, יש הבדל. גם במהות, גם בתוצאה, וגם בדרך להגיע אל ההכרעה.

סמכות: מי מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים

לפי הדין בישראל, לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני קיימת סמכות מקבילה לדון במזונות ילדים, אך ישנם כללים ברורים באשר לדרך הקניית הסמכות:

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון תמיד, כל עוד נפתחה אצלו תביעה כדין.

בית הדין הרבני מוסמך לדון רק אם התביעה למזונות נכרכה כדין בכתב תביעה לגירושין, הוגשה בתום לב ובמועד הנכון, וישנה הסכמה של שני הצדדים לבית הידן הרבני! לפי מבחני כריכה שנקבעו בפסיקה.

אם לא התקיימו התנאים לכריכה, או אחד הצדדים מתנגד לסמכותו של בית הדין לדון, סמכות בית הדין בטלה, וכל אחד מההורים יכול להגיש את התביעה בבית המשפט.

בנוסף, כאשר הצדדים כבר גרושים, בית הדין אינו מוסמך עוד לדון במזונות הילדים, אלא אם ניתנה לו סמכות שיפוט בהסכמה, וגם אז נדרש עיגון מפורש לכך.

הבדל מהותי בפסיקה: דין דתי מול עקרון השוויון

בית הדין הרבני, ככלל, פוסק לפי הדין העברי, ולפיו:


עד גיל שש, החובה לזון את הילד חלה בעיקר על האב.

מגיל שש ואילך, קיימת חובה מדין צדקה, אך רוב הנטל נותר על האב, למעט חריגים.

לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה פוסק לפי עקרונות של שוויון, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובעיקר מאז בעמ 919/15 ולפיה:


שני ההורים חבים במזונות לפי יכולתם הכלכלית היחסית.

מזונות כוללים מדור, חינוך, ביגוד, הוצאות רפואיות ולעיתים גם זמני שהות.

התוצאה היא שבאותן נסיבות בדיוק, יכול בית המשפט לפסוק סכום נמוך משמעותית ממה שיפסוק בית הדין הרבני, בעיקר כאשר זמני השהות שוויוניים או כאשר הכנסות ההורים דומות.


אופי ההחלטות: נימוק מפורט לעומת פסיקה תמציתית

הבדל נוסף נוגע לאופן ההכרעה:

בית המשפט לענייני משפחה מפרט בדרך כלל את הרציונל, ההכנסות, הצרכים והחישוב המדויק.

בתי הדין הרבניים לעיתים נוהגים לקבוע סכום כולל על סמך שיקול דעת רחב, ללא נימוק מפורט.

בעידן שבו נדרשת שקיפות ונימוק, יש לכך משקל רב, במיוחד אם נשקלת אפשרות לערעור.

אז היכן כדאי להגיש את התביעה

בתי המשפט חזרו וקבעו כי במקרים של העברת כספים מהורים לילדים קיימת חזקת מתנה. עם זאת, חזקת המתנה אינה מוחלטת והנטל להפריכה חל על ההורים או על עיזבונם.

למשל, בפסקי דין מהשנים האחרונות נקבע כי הורה שהעביר מאות אלפי שקלים לבנו, אך שמר בידיו ראיות להחזר או העיד על כך שביקש שהכסף יוחזר בעתיד הצליח להוכיח שמדובר בהלוואה, גם ללא חוזה חתום.


מאידך, העברת סכומים ללא תיעוד, במסגרת רכישת דירה או מתנה לחתונה, ובלא כל בקשה להחזר נתפסת כמתנה לכל דבר.

מה ניתן לעשות כדי למנוע סכסוכים?

התשובה תלויה בשיקולים אסטרטגיים של כל מקרה ומקרה. לעיתים ההורה הזכאי יעדיף את בית הדין בשל פסיקה מסורתית, ולעיתים דווקא בית המשפט, בזכות גישה שוויונית ומתוחכמת יותר.


בשורה התחתונה, לכל מקרה יש לבנות את האסטרטגיה המשפטית הנכונה לו, תוך ניתוח מוקפד של העובדות, הצרכים והמערכת המתאימה ביותר להשגת התוצאה הצודקת.

July 28, 2025
אחד הנכסים המרכזיים שנכנסים לאיזון הוא דירת המגורים. כשבני הזוג מחליטים להיפרד, עולה השאלה: מי נשאר בדירה? האם אפשר למכור אותה מיד?
July 24, 2025
במשפט הישראלי, אחת השאלות השכיחות והרגישות בדיני משפחה ודיני ירושה היא: כאשר הורים מעניקים לילדיהם כספים האם מדובר במתנה חד-צדדית, או שמא בהלוואה שניתנה מתוך ציפייה להשבה? התשובה אינה פשוטה והשלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת, בעיקר במקרים של גירושין, פטירה או סכסוך ירושה. בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע כיצד יש לסווג העברות כספיות מהורים לילדיהם, ומתי ניתן לראות בכספים הללו "מתנה מוחלטת" ומתי דווקא "הלוואה מותנית".